Daf 41a
תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמַלְקוּת.
Rachi (non traduit)
תניהו ענין. להתראת מלקות דשייך באחותו:
Tossefoth (non traduit)
תניהו ענין למלקות. ובגז''ש דרשע רשע ליכא למילף (כדלעיל סנהדרין דף י.) כיון דרשע בעדים זוממין כתיב ועדים זוממין גופייהו לא בעי התראה:
דְּבֵי חִזְקִיָּה תָּנָא: ''וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה'' – שֶׁהִתְרוּ בּוֹ, וַעֲדַיִין הוּא מֵזִיד.
Rachi (non traduit)
וכי יזיד. מנא ידעינן אלא שהתרו בו ועדיין הוא מזיד ל''א ואם הזיד לא נאמר אלא וכי יזיד משמע תמיד הוא בזדונו זה עיקר:
דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ''הַמֹּצְאִים אִתּוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים'' – שֶׁהִתְרוּ בּוֹ, וַעֲדַיִין הוּא מְקוֹשֵׁשׁ.
Rachi (non traduit)
המוצאים אותו מקושש. שקישש עצים לא נאמר אלא מקושש לאחר שראוהו ומצאוהו היה מקושש ומה טעם תלוי בכך אלא שהתרו בו ועדיין היה מקושש:
דְּבֵי רַבִּי תָּנָא: ''עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה'' – עַל עִסְקֵי דִּיבּוּר.
Rachi (non traduit)
על עסקי דיבור. התראה:
וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''אֲחֹתוֹ'' – הֲוָה אָמֵינָא: חַיָּיבֵי מַלְקוֹת – אִין, חַיָּיבֵי מִיתוֹת – לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ''כִּי יָזִד''.
Rachi (non traduit)
הוה אמינא. אחותו דאינה מיתה אלא מלקות הוא דבעינן התראה אבל חייבי מיתות דחמירי אימא לא ליבעי:
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''וְכִי יָזִד'', הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי – סַיִיף דְּקִיל, אֲבָל סְקִילָה דַּחֲמוּרָה – אֵימָא לָא. צְרִיכָא.
Tossefoth (non traduit)
ואי כתיב כי יזיד. תימה דהתראה בעיר הנדחת מנ''ל דמהני לא אתיא שכן ממונן פלט ולעיל [סנהדרין דף מ:
] משמע דבעינן התראה:
אבל סקילה דחמורה אימא לא. בכולה שמעתין הכא ולעיל לא ילפי חייבי מיתות מהדדי ותימה מנא לן דנסקלין ונשרפין פטורים מן התשלומין דלא יהיה אסון ברוצח כתיב (שמות כ''א:
כ''ב):
וְתַרְתֵּי בְּנִסְקָלִין לְמָה לִי? לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לְאֵתוֹיֵי נִשְׂרָפִין.
Rachi (non traduit)
ותרתי בנסקלין למה לי. מקושש ונערה המאורסה בסקילה:
לר' שמעון. דאמר שריפה חמורה ולא אתו נשרפין מנסקלין בהתראה משום דאי אמר בנסקלין שהן קלין כתב קרא אחרינא לאתויי נשרפין באם אינו ענין:
לְרַבָּנַן, מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּנִסְקָלִין, וְלֵיתוֹ הָנָךְ וְלִיגְמְרוּ מִינֵּיהּ? הָכָא נָמֵי, מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא.
Rachi (non traduit)
וליתו הנך. מלקות וסייף:
הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה, מְנָא לַן? אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא חִזְקִיָּה, אָמַר קְרָא: ''יוּמַת הַמֵּת'' – עַד שֶׁיַּתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה.
Rachi (non traduit)
המת. משמע כבר הוא כמת קודם שבא לבית דין שחייב עצמו מיתה בפיו:
אָמַר רַב חָנָן: עֵדֵי נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה שֶׁהוּזַּמּוּ אֵין נֶהֱרָגִין, מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִים לוֹמַר ''לְאוֹסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ בָּאנוּ''.
Rachi (non traduit)
עדי נערה המאורסה כו'. לקמיה פריך מאי שנא נערה המאורסה דנקט:
לאוסרה על בעלה באנו. ולא להורגה:
וְהָא אַתְרוֹ בַּהּ? דְּלָא אַתְרוֹ בַּהּ. וְאִי לָא אַתְרוֹ בַּהּ, הֵיכִי מִיקַּטְלָא?
Rachi (non traduit)
היכי מיקטלא. וכיון דאיהי לא מיקטלא פשיטא דאינהו לא מיקטלי כאשר זמם כתיב (דברים י''ט:
י''ט):
בְּאִשָּׁה חֲבֵירָה, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חָבֵר אֵין צָרִיךְ הַתְרָאָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַתְרָאָה אֶלָּא לְהַבְחִין בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד.
Rachi (non traduit)
באשה חברה. דאיהי מיקטלא אם לא הוזמו אלו ואינהו לא מיקטלי דיכולין לומר כשבאנו לבית דין לא לחייבה מיתה נתכוונו אבל אי אמרו התרינו אין התראה אלא להמית ותו לא מצי למימר לא להורגה באנו:
Tossefoth (non traduit)
באשה חבירה. ולא בעי ר' יוסי שיתיר עצמו למיתה אי נמי חבר כאילו התיר עצמו:
וְכֵיוָן דְּאִינְהוּ לָא מִיקַּטְלִי, אִיהִי הֵיכִי מִיקַּטְלָא? הָוְיָא לַהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ, וְכָל עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ לֹא שְׁמָהּ עֵדוּת.
Rachi (non traduit)
לא שמה עדות. הואיל ואי אפשר לקיים בו ודרשת וחקרת ודרשו השופטים והנה עד שקר וגו' (שם):
הָכִי נָמֵי קָאָמַר: מִתּוֹךְ שֶׁאֵין נֶהֱרָגִין, שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר ''לְאוֹסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ בָּאנוּ'', אַף הִיא אֵינָהּ נֶהֱרֶגֶת, דְּהָוְיָא לַהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ.
אֶלָּא בְּאִשָּׁה חֲבֵירָה, דְּקַיְימָא לַן דְּמִיקַּטְלָא, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כְּשֶׁזִּינְּתָה, וְחָזְרָה וְזִינְּתָה.
Rachi (non traduit)
אלא אשה חבירה. דקיימא לן לר יוסי בר יהודה דמיקטלא בלא התראה היכי משכחת לה הא כיון דאינהו לא מיקטלי משום דיכולין לומר לאוסרה באנו איהי נמי לא מיקטלא:
כשזינתה וחזרה וזינתה. דהנך עדי זנות שני אין יכולין לומר לאוסרה באנו שהרי כבר נאסרה מזנות ראשון ולא באו אלא להורגה:
וְהָא יְכוֹלִין לוֹמַר: ''לְאוֹסְרָהּ עַל בּוֹעֲלָהּ שֵׁנִי בָּאנוּ''! שֶׁזִּינְּתָה מִבּוֹעֵל רִאשׁוֹן, אִי נָמֵי שֶׁזִּינְּתָה מִקְּרוֹבֶיהָ.
Rachi (non traduit)
ופרכינן והא יכולין לומר לאוסרה על בועלה שני באנו. דקיימא לן במסכת סוטה (דף כו:) מונטמאה ונטמאה שתי פעמים כשם שאסורה לבעלה כך אסורה לבועל:
שזינתה מבועל ראשון. וכבר נאסרה עליו:
אי נמי שזינתה מקרוביה. שהיא אסורה להם משום ערוה:
Tossefoth (non traduit)
לאוסרה על בועלה שני באנו. הוה מצי למימר דאיירי שזינתה ולא ידעי מי הוא:
אי נמי שזינתה מקרוביה. וא''ת אכתי מצי אמרי לפוסלו בעדות באנו דבא על הערוה פסול לעדות וי''ל דא''כ הל''ל פלוני בא על נערה המאורסה:
מַאי שְׁנָא נַעֲרָה מְאוֹרָסָה דְּנָקֵט? אֲפִילּוּ נְשׂוּאָה נָמֵי! אִין, אֶלָּא אֲפִילּוּ הַאי דְּלָא יָתְבָא תּוּתֵיהּ יְכוֹלִין לוֹמַר: ''לְאוֹסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ בָּאנוּ''.
Rachi (non traduit)
אפילו הא דלא יתבא תותיה. ואיכא למימר דלא אסקו אדעתייהו לאוסרה עליו שהרי לא היו רואים אותה יושבת תחתיו אפילו הכי יכולין לומר:
אָמַר רַב חִסְדָּא: אֶחָד אוֹמֵר ''בְּסַיִיף הֲרָגוֹ'', וְאֶחָד אוֹמֵר ''בַּאֲרִירָן הֲרָגוֹ'' – אֵין זֶה ''נָכוֹן''. אֶחָד אוֹמֵר ''כֵּלָיו שְׁחוֹרִין'', וְאֶחָד אוֹמֵר ''כֵּלָיו לְבָנִים'' – הֲרֵי זֶה ''נָכוֹן''.
Rachi (non traduit)
ארירן. יושרמ''א בלע''ז:
אין זה נכון. ועדותן בטלה והוא והם פטורים מיד:
הרי זה נכון. דלא שייכי בדיקות להכחיש אלא בגופה של עדות:
מֵיתִיבִי: ''נָכוֹן'' – שֶׁיְּהֵא נָכוֹן. אֶחָד אוֹמֵר: ''בְּסַיִיף הֲרָגוֹ'', וְאֶחָד אוֹמֵר: ''בַּאֲרִירָן הֲרָגוֹ''. אֶחָד אוֹמֵר: ''כֵּלָיו שְׁחוֹרִין'', וְאֶחָד אוֹמֵר: ''כֵּלָיו לְבָנִים'' – אֵין זֶה ''נָכוֹן''. תַּרְגְּמַהּ רַב חִסְדָּא: בְּסוּדָר שֶׁחֲנָקוֹ בּוֹ, דְּהַיְינוּ סַיִיף וַאֲרִירָן.
Rachi (non traduit)
בסודר שחנקו בה. שהעידו שחנק את חבירו בסודרו ועל הסודר היו נבדקין שחור היה או לבן היה:
תָּא שְׁמַע: אֶחָד אוֹמֵר ''סַנְדָּלָיו שְׁחוֹרִין'', וְאֶחָד אוֹמֵר ''סַנְדָּלָיו לְבָנִים'' – אֵין זֶה ''נָכוֹן''. הָתָם נָמֵי, כְּגוֹן שֶׁבָּעַט בּוֹ בְּסַנְדָּלוֹ וַהֲרָגוֹ.
תָּא שְׁמַע: מַעֲשֶׂה, וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְּאֵנָה. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: כְּגוֹן שֶׁעָקַץ תְּאֵנָה בְּשַׁבָּת, דַּעֲלַהּ קָא מִיקְּטִיל.
Rachi (non traduit)
שעקץ. דקץ וחתכה מעוקצה:
תאינה. הפרי קרי תאינה:
וְהָא תַּנְיָא: אָמְרוּ לוֹ ''תַּחַת תְּאֵנָה הֲרָגוֹ''? אֶלָּא אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: כְּגוֹן שֶׁשִּׁפְּדוֹ בְּיִיחוּר שֶׁל תְּאֵנָה.
Rachi (non traduit)
ששיפדו. לשון שפוד:
תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶן: תְּאֵנָה זוֹ עֳקָצֶיהָ דַּקִּין? עֳקָצֶיהָ גַּסִּין? תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת? תְּאֵנִים לְבָנוֹת? אֶלָּא, אָמַר רַב יוֹסֵף: מִבֶּן זַכַּאי לוֹתֵיב אִינִישׁ? שָׁאנֵי בֶּן זַכַּאי, דִּבְדִיקוֹת כַּחֲקִירוֹת מְשַׁוֵּי לֵיהּ.
Rachi (non traduit)
תאינים שחורות תאינים לבנות. דעל כרחך בתאינים עצמן אי אפשר להרוג:
כחקירות משוי ליה. לבדוק בכל אשר יוכל כדי להכחיש וכי היכי דבחקירות מתכחשי בדבר אחר זה אומר במקום פלוני וזה אומר במקום פלוני דהיינו דבר אחר דהמקום לא הרגו הכי נמי בדיקות:
מַאן בֶּן זַכַּאי? אִילֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, מִי הֲוָה בְּסַנְהֶדְרִי? וְהָתַנְיָא: כָּל שְׁנוֹתָיו שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. אַרְבָּעִים שָׁנָה עָסַק בִּפְרַקְמַטְיָא, אַרְבָּעִים שָׁנָה לָמַד, אַרְבָּעִים שָׁנָה לִימֵּד.
Rachi (non traduit)
מי הוה בסנהדרין. בשעה שהיו דנין דיני נפשות:
ארבעים שנה. ראשונים עסק בפרקמטיא אמצעיים למד אחרונים לימד ונעשה דיין ומורה הוראות:
וְתַנְיָא: אַרְבָּעִים שָׁנָה קוֹדֶם חוּרְבַּן הַבַּיִת, גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין וְיָשְׁבָה לָהּ בַּחֲנוּת. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: לוֹמַר שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי קְנָסוֹת. דִּינֵי קְנָסוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת.
Rachi (non traduit)
בחנות. מקום היה בירושלים וכן שמו:
דיני קנסות סלקא דעתך. וכי לשכת הגזית גורמת לדיני קנסות:
אלא דיני נפשות. שאין דיני נפשות בכל מקום אלא בעוד שסנהדרי נוהגת בלשכת הגזית שנאמר (דברים י''ז:
ח') וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם וכיון דחזו דנפישי רוצחים ולא היו מספיקין לדון עמדו וגלו משם:
וּתְנַן: מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי.
Rachi (non traduit)
ותנן משחרב בית המקדש וכו'. וכיון דרבן יוחנן בן זכאי היה קיים אחר חורבן נמצא דארבעים שנותיו האחרונים לא דנו נפשות דהא ארבעים קודם חורבן בטלו:
אֶלָּא, בֶּן זַכַּאי דְּעָלְמָא. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, קָרֵי לֵיהּ רַבִּי ''בֶּן זַכַּאי''?
וְהָתַנְיָא: מַעֲשֶׂה וּבָדַק רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְּאֵנִים! אֶלָּא, תַּלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ הֲוָה, וַאֲמַר מִילְּתָא וּמִסְתַּבַּר לְהוּ טַעְמֵיהּ,
Rachi (non traduit)
ואמר מילתא. לפני הדיינין רבותיו ואיסתבר להו טעמיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source